אפליקציות לאנשים עם מוגבלויות הן אפליקציות שעוצבו ופותחו עם מטרה לסייע ולתמוך בחייהם של אנשים עם מוגבלויות, לפתור בעיות שהם נתקלים בהן יותר קלות, ולספק להם חוויית משתמש טובה ונגישה. לאחרונה, הופכות האפליקציות לכלי חשוב להתאמה לצרכים של אנשים עם מוגבלויות, וכן לתמיכה בעמידה בקווי הנחייה והכרזות של חוקי הנגישות והשוויון.
סוגי המוגבלויות הכי נפוצים הם מוגבלויות תנועה, ראיה ושמיעה. על מנת לסייע לאנשים עם מוגבלות אלו, פותחו אפליקציות שכוללות פיצ’רים כמו מפות נגישות, שליטה קולית, אינטגרציה עם מכשירי סיוע ועוד. הפיצ’רים הללו מאפשרים לאנשים עם מוגבלויות לפתור בעיות נגישות, ולבצע פעולות בקלות ובצורה נוחה יותר.
לדוגמה, ישנן אפליקציות המאפשרות לאנשים עם מוגבלות תנועה לשלוט במכשיר הטלפון שלהם על ידי שימוש בזוויות הפנים, כך שהם יכולים לבצע פעולות כמו שליחת הודעות וניהול שיחות בלי צורך בפעולת מגע ישירה עם המסך. כמו כן, ישנן אפליקציות המאפשרות לאנשים עם מוגבלות ראיה להתאים את גודל הכתב ולהגדיל את גודל המסך כדי להקל על הקריאה ולמנוע עייפות בעיניים. בנוסף, ישנן אפליקציות המאפשרות לאנשים עם מוגבלות שמיעה להגדיל את עוצמת הקול של הטלפון ולכיוון את המספר על מנת לספק חוויית שיחה נוחה יותר.
אפליקציות לאנשים עם מוגבלויות גם יכולות לסייע לאנשים עם מוגבלויות לנהל את חייהם היומיומיים בצורה נוחה יותר. למשל, ישנן אפליקציות המאפשרות לאנשים עם מוגבלות תנועה לנהל את התזמון של תרופות, ולהזכיר להם בצורה קבועה לקחת את התרופות בזמן הנכון. בנוסף, ישנן אפליקציות המאפשרות לאנשים עם מוגבלות תנועה לפתח מטלות יומיומיות, לקבוע מועדי פגישות, ולתזכר אותם בפעילויות שונות בזמן שהם צריכים לבצע אותן.
א. להלן מכתבי אל אגף משאבי אנוש של האוניברסיטה העברית בירושלים:
מכתבי אל אגף משאבי אנוש של האוניברסיטה העברית.
שבת, 13 במאי ב-21:09
אל: האוניברסיטה העברית-אגף משאבי אנוש.
הנדון: עוזרי מחקר.
א.ג.נ.
בימים אלה אני מחפש עבודה.
כידוע, באוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים שונים עובדים מרצים בתחומים שונים-שלעתים נעזרים במה שנקרא
“עוזרי מחקר”.
שאלתי אליכם היא: כיצד ניתן למצוא משרות בתחום זה?
בברכה,
אסף בנימיני,
רחוב קוסטה ריקה 115,
כניסה א’-דירה 4,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9662592.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.
נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403 .
2)כתובות האי.מייל שלי: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected]
3) להלן קורות החיים שלי:
קורות חיים-אסף בנימיני:
פרטים אישיים: אסף בנימיני, ת.ז. 029547403.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040.
השכלה: 10 שנות לימוד ובגרות חלקית.
שירות צבאי: פטור מסיבות רפואיות.
נסיון תעסוקתי:
1991-עבודה בנגריית ר.ש.ת.(דרום תל אביב)
1998-2005-עבודה בספרייה הלאומית, סיוע לצוות המקצועי של הספרנים במגוון רחב של משימות.
2009-2010-עבודה ברשת “אבגד” לתכשיטים-במיון סחורה.
פברואר-מאי 2019-עבודה בחברת המחשבים HMSOFT
עבודה בחלוקת עיתונים ברחוב לעוברים ושבים במשך מספר ימים בתחילת חודש פברואר 2020.
התנדבות:
פעיל במטה המאבק של הנכים.
התנדבות במרכז למיצוי זכויות של עיריית ירושלים בסיוע לאוכלוסייה נזקקת.
מידע כללי: בעל מוטיבציה גבוהה, יכולת התנסחות גבוהה בעל-פה ובכתב, יכולת אילתור ופתרון בעיות.
בעל היכרות ארוכת שנים עם אירגוני החברה האזרחית.
סובל מנכות פיסית המונעת ממני להרים משאות כבדים ולעמוד זמן ממושך על הרגליים.
ב. להלן המייל אותו שלחתי אל האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה:
אסף בנימיני <[email protected]>
אל:
שבת, 13 במאי ב-22:32
אל: האיגוד הישראלי לסטטיסטיקה.
הנדון: נתוני נכים.
א.ג.נ.
בשנת 2007 הצטרפתי למאבק הנכים בישראל-והחל מתאריך 10 ליולי 2018 אני עושה זאת במסגרת תנועת “נתגבר”-נכים שקופים אליה הצטרפתי-תנועה שמייצגת את הנכים שנכותם אינה נראית באופן בולט כלפי חוץ-מה שמביא לאפלייה קשה כלפינו גם ביחס לנכים אחרים.
הנתון אותו אנו מחפשים כעת הוא מספרם של הנכים השקופים במדינת ישראל שהבעיה ממנה הם סובלים היא לא נפשית או פסיכיאטרית.
כיצד ניתן לדעתכם לברר את הנתון הזה?
בברכה,
אסף בנימיני,
רחוב קוסטה ריקה 115,
כניסה א’-דירה 4,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9662592.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.
נ.,ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403
2)כתובות האי.מייל שלי: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: assaffff@protonmail.com או: [email protected] או: [email protected]
3)תנועת “נתגבר”-נכים שקופים בה אני חבר כיום מנוהלת על-ידי הגברת טטיאנה קדוצ’קין-שהיא גם המייסדת שלה. מספרי הטלפון שלה הם: 052-3708001. או: 03-5346644.
שעות המענה הטלפוני אצלה הן בימים ראשון עד חמישי בין השעות 11:00-20:00. היא דוברת רוסית ברמה גבוהה מאוד של שפת-אם-אבל גם עברית.
אתר האינטרנט של תנועתנו: https://www.nitgaber.com/
ג. להלן המייל אותו שלחתי אל החברה הישראלית לכימיה:
אסף בנימיני <[email protected]>
אל:
שבת, 13 במאי ב-22:52
אל: החברה הישראלית לכימיה.
הנדון: מעבדה ביתית.
א.ג.נ.
בימים אלה אני מחפש עבודה.
כידוע, באוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים ישנן מעבדות בהן עושים ניסויים בתחומים שונים.
שאלתי אליכם היא: האם קיים בשוק העבודה בימינו תחום בו העובדים עושים ניסויים במעבדה שיש אצלם בבית-על פי דרישות המעסיק(או במלים אחרות: לעשות אותה עבודה כמו זו של עובד מעבדה במעבדה עצמה-אך רק מן הבית)?
ובמידה ואכן קיים תחום כזה-כיצד ניתן למצוא משרות בתפקידים כאלו?
בברכה,
אסף בנימיני,
רחוב קוסטה ריקה 115,
כניסה א’-דירה 4,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9662592.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.
נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403 .
2)כתובות האי.מייל שלי: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected] ו-: [email protected]
3) להלן קורות החיים שלי:
קורות חיים-אסף בנימיני:
פרטים אישיים: אסף בנימיני, ת.ז. 029547403.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040.
השכלה: 10 שנות לימוד ובגרות חלקית.
שירות צבאי: פטור מסיבות רפואיות.
נסיון תעסוקתי:
1991-עבודה בנגריית ר.ש.ת.(דרום תל אביב)
1998-2005-עבודה בספרייה הלאומית, סיוע לצוות המקצועי של הספרנים במגוון רחב של משימות.
2009-2010-עבודה ברשת “אבגד” לתכשיטים-במיון סחורה.
פברואר-מאי 2019-עבודה בחברת המחשבים HMSOFT
עבודה בחלוקת עיתונים ברחוב לעוברים ושבים במשך מספר ימים בתחילת חודש פברואר 2020.
התנדבות:
פעיל במטה המאבק של הנכים.
התנדבות במרכז למיצוי זכויות של עיריית ירושלים בסיוע לאוכלוסייה נזקקת.
מידע כללי: בעל מוטיבציה גבוהה, יכולת התנסחות גבוהה בעל-פה ובכתב, יכולת אילתור ופתרון בעיות.
בעל היכרות ארוכת שנים עם אירגוני החברה האזרחית.
סובל מנכות פיסית המונעת ממני להרים משאות כבדים ולעמוד זמן ממושך על הרגליים.
ד. להלן האי.מייל, אותו שלחתי אל המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר ע”ש סופי ואברהם סטוצ’ינסקי ברמת גן:
אסף בנימיני <[email protected]>
אל:
שבת, 13 במאי ב-23:08
אל: המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר ע”ש סופי ואברהם סטוצ’ינסקי ברמת גן”.
הנדון: תוכנה/ מערכת עבור הלוקים בדמנציה.
א.ג.נ.
אני חשבתי על הרעיון הבא של פיתוח אפליקציה עבור אנשים שחולים במחלות שמלוות בירידה קוגניטיבית ובמצבים של דמנציה דוגמת אלצהיימר:
כידוע, החולים במחלות שהמאפיין העיקרי שלהן הוא ירידה קוגנטיבית(דוגמת אלצהיימר או מחלות אחרות בהן ישנו מצב של דמנציה) הולכים ומאבדים בהדרגה יכולות רבות כמו זיכרון לטווח קצר או תפקוד יום-יומי שהולך ומדרדר. הרעיון הוא להקים תוכנה, או מערכת שתהיה מיועדת עבור אנשים שנמצאים במצב הזה. האתגר הוא לרכז במערכת כזו את כל התוכנות או המערכות בהן האדם עושה שימוש-ובאמצעות מערכת של בינה מלאכותית מנגנון ההפעלה יהפוך עצמו לפשוט יותר ויותר ככל שהמחלה מתקדמת. כמובן שבכדי לבנות את המערכת באופן שיתאים עצמו באופן מדויק ככל הניתן למצבו של האדם שמשתמש בה הרי שתוך כדי הפיתוח יהיה צורך בהתייעצות ושיתוף פעולה עם חוקרי מח, חוקרים מתחום הקוגניציה וכן שיתוף פעולה עם נוירולוגים.
המטרה של המערכת היא, כמובן לאפשר לאנשים שרגילים להשתמש במחשב למטרות שונות ולקו בדמנציה שלא לאבד לחלוטין את הגישה למערכות בהן הם היו רגילים להשתמש שנים רבות מחייהם-ובכך לשפר במידת מה את איכות חייהם שנפגעת ממילא באופן משמעותי מאוד כתוצאה מתסמיניה של המחלה עצמה.
עד כאן הרעיון עצמו.
למרות שמדובר ברעיון עליו אני חשבתי אין לי בחיי האישיים כל קשר לנושא הטיפול בדמנציה.
אציין כי בכל מה שנוגע אליי באופן אישי יש מספר דברים שצריך לקחת בחשבון:
1)אני לא איש מקצוע בתחום התיכנות, וגם לא איש מקצוע בתחומים של חקר המח, קוגניציה או נוירולוגיה-ומסיבה זו אני לא אוכל ללוות פרויקט כזה שלב אחרי שלב.
מדובר ברעיון עליו אני חשבתי-ופרט למתן הרעיון הראשוני אני לא אוכל לסייע בשום שלב אחר של הפרויקט.
2)אני מתקיים מהכנסה נמוכה מאוד-מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי. לפיכך אין לי יכולת להשקיע תקציבים כלשהם במימוש הרעיון. זאת ועוד: בשל חומרת מצבי גם הנחות גבוהות מאוד פשוט לא יעזרו.
3)אני מתגורר בשכונת קרית מנחם שבירושלים, ואין לי רכב או רישיון נהיגה. בשל מצבי הבריאותי והכלכלי אין גם שום סיכוי שאני אוכל בעתיד לעשות רישיון נהיגה או לרכוש רכב.
לפיכך היכולת שלי להגיע לפגישות ייעוץ במשרדיהן של חברות שמרוחקות באופן ניכר ממקום מגוריי אינה קיימת.
פרטיי האישיים:
שם פרטי-אסף. שם משפחה-בנימיני.
מספר זהות-029547403.
כתובת מלאה למשלוח דואר-
אסף בנימיני,
רחוב קוסטה ריקה 115,
כניסה א’-דירה 4,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9662592.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.
כתובות האי.מייל שלי: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: assaffff@protonmail.com או: [email protected] או: [email protected]
אתר האינטרנט שלי: https://www.disability55.com/
ה. להלן האי.מייל אותו שלחתי אל “התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל”:
Yahoo/נשלח
אסף בנימיני <[email protected]>
אל:
יום ב׳, 15 במאי ב-10:06
אל: “התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל”.
הנדון: מחקרים רפואיים.
א.ג.נ.
הריני מציע עצמי כמשתתף פוטנציאלי במחקרים רפואיים להם אוכל להתאים על-פי הנתונים האישיים המצ”ב.
בברכה,
אסף בנימיני,
רחוב קוסטה ריקה 115,
כניסה א’-דירה 4,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9662592.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.
נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403.
2)כתובות האי.מייל שלי: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: assaffff@protonmail.com או: [email protected] או: [email protected]
3)המסגרת הטיפולית בה אני נמצא:
עמותת “רעות”-הוסטל “אביבית”,
רחוב האביבית 6,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 96508.
מספרי הטלפון במשרדי ההוסטל:
02-6432551. או: 02-6428351.
כתובת האי.מייל של ההוסטל: [email protected]
העובדת הסוציאלית של ההוסטל, שעושה בקורי בית בדירתי: גברת שרה סטורה-055-6693370.
4)רופא המשפחה אצלו אני נמצא במעקב:
ד”ר ברנדון סטיוארט,
“שרותי בריאות כללית”-מרפאת הטיילת,
רחוב דניאל ינובסקי 6,
ירושלים, מיקוד: 9338601.
מספר הטלפון במשרדי המרפאה: 02-5098282. מספר הפקס במשרדי המרפאה: 02-6738551.
5)פרטים אישיים נוספים: גיל: 50.
מצב משפחתי: רווק. תאריך לידה: 11.11.1972.
6) פירוט התרופות הקבועות אותן אני נוטל:
תרופות פסיכיאטריות:
א. Seroquel
2 כדורים של 300 מ”ג כל אחד בכל ערב.
ב. Tegretol CR
400 מ”ג-כל בוקר. 400 מ”ג-כל ערב.
ג. Effexor
150 מ”ג-כל בוקר. 150 מ”ג-כל ערב.
7)להלן מספר מלות הסבר אודות “תסמונת המעי הרגיז” ממנה אני סובל:
אל:
הנדון: טיפול ב-peglax.
א.ג.נ.
אני סובל מזה שנים רבות מבעיות רפואיות שונות-גופניות ונפשיות. אחת מן המחלות הגופניות מהן אני סובל נקראת “תסמונת המעי הרגיז”-מחלה שמאפייניה העיקריים אצלי הם שינויים קיצוניים בתיאבון, בחילות שמקשות לעתים על שתיית כמות מספקת של מים(וכתוצאה ממצב זה סבלתי בשנים האחרונות ממספר מקרים של התייבשות, שאילצו אותי אף להגיע לחדר מיון של בית חולים), יציאות קשות וכאבים אחרי יציאות. לאחר שהתייעצתי עם רופאים בתחום אצלם נבדקתי התברר לי כי מדובר במחלה כרונית אותה לא ניתן לרפא. עם זאת ישנו תכשיר בשם peglax-אשר צריכתו בשילוב עם תזונה נכונה יכולים בהחלט להקל עליי באופן משמעותי. תכשיר זה אינו מצוי בסל התרופות, ולנוכח מצוקתי הכלכלית הקשה לא מתאפשר לי ליטול אותו באופן סדיר.
האם יש לדעתכם פתרון לבעיה מסוג זה?
בברכה,
אסף בנימיני.
נ.ב. מצויה בידיי חוות דעת שקבלתי מדיאטנית בשם לירון לדנהיים אצלה נבדקתי ביום 27.3.2007 בקופת חולים כללית(בסניף שכונת קרית משה בירושלים בו הייתי באותה עת במעקב אצל רופאת משפחה בשם ד”ר יהודית סעדון).
8) להלן רשימת הבעיות הרפואיות מהן אני סובל:
1.מחלה נפשית-תסמונת כפייתית O.C.D וכן מחלה המוגדרת כ-schyzo-affective disorder
2.דלקת פרקים פסוריאטית.
3.בעיה נוירולוגית שהגדרתה אינה ברורה. תסמיניה העיקריים: חפצים שנשמטים מן הידיים בלי שאני שם לב לכך, סחרחורות, איבוד תחושה בחלק מאזורי כפות הידיים ובעיה מסוימת בשיווי משקל ויציבה.
4.פריצת דיסק כרונית בגב בחוליות 4-5-שמקרינה גם לרגליים ומקשה בהליכה.
5.תסמונת המעי הרגיז.
6. התחלה של סימנים לבעיה קרדיולוגית מן החודש האחרון(אני כותב דבריי אלו ביום חמישי, ה-22.3.2018). נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא ברורה עדיין מהות הבעיה, שבאה לידי ביטוי בכאבים בחזה במשך מרבית שעות היום, קשיים בנשימה וגם בדיבור.
9) להלן תחילתו של המכתב, אותו שלחתי לפני מספר שנים למקומות שונים(אני כתבתי דבריי אלו ביום שלישי, ה-6 לאוגוסט 2019):
אל:
הנדון: שירות רפואי.
א.ג.נ.
אני, אסף בנימיני, בן 46, מתגורר בשכירות בשכונת קרית מנחם שבירושלים, ואני אדם שסובל מבעיות רפואיות שונות-גופניות ונפשיות.
כחולה כרוני אני נאלץ מעת לעת להגיע לרופא משפחה אם וכאשר מתעוררת בעיה כזו או אחרת. לצערי קיימת באופן קבוע מציאות מקוממת: בפגישותיי עם רופא המשפחה לא מתאפשרת העלאת בעיות רפואיות, אם וכאשר יש צורך בכך בשל הזמן הרב שהרופא מקדיש לשיחות טלפון שכלל אינן קשורות אליי-וכך גם כאשר הרופא נותן המלצות רפואיות הוא לא מרוכז, נותן המלצות שעשויות להיות בסבירות גבוהה מאוד המלצות שגויות ושמבוססות על מידע חלקי או שטחי מאוד בלבד.
כחולה כרוני מציאות זו היא בלתי נסבלת בעבורי-ומניסיוני ארוך השנים עם קופת החולים בה אני לכאורה מטופל אני למד כי המצב הולך ומחריף וככל הנראה לא אזכה עוד למענה רפואי כלשהוא-יהיה המצב חמור או מסוכן ככל שיהיה.
שאלתי אליכם היא: מה לדעתכם ניתן לעשות בעניין?
בברכה,
אסף בנימיני.
נ.ב. אני לא שוקל מעבר לרופא אחר או לקופת חולים אחרת-מניסיון העבר אני למד כי גם אצל רופאים אחרים המצב אינו שונה ממה שאני מתאר כאן, ולמעבר לקופת חולים אחרת לא יהיו כל תוצאות מלבד, כמובן איבוד זכויותיי בביטוח הסיעודי(“כללית מושלם”-אליו הצטרפתי בשנת 1998) בשל העובדה שבמקרים כאלו אין גרירת ותק בביטוח, וכל מה ששילמתי על הביטוח משנת 1998 ועד היום ירד לטימיון ולא ייחשב עוד.
ו. להלן האי.מייל אותו שלחתי אל “michsaf.com”:
מכתבי אל “michsaf.com”.
יום ב׳, 15 במאי ב-10:36
אל: “michsaf.com”.
הנדון: חיפוש אמצעי עזר.
א.ג.נ.
אני סובל מנכות גופנית שהולכת ומחריפה עם השנים-מאז תאונת העבודה אותה עברתי בתחילת שנת 1998. בשל החמרה נוספת שחלה בשבועות האחרונים אני מתקשה פיסית יותר ויותר בפעולה של שטיפת כלים במטבח אחרי האוכל.
אציין כי נושא איכות הסביבה חשוב לי מאוד-ולכן אני לא מעוניין להשתמש בכלים חד-פעמיים.
כמו כן ישנו כאן קושי נוסף: אני אדם שמתקיים מהכנסה נמוכה מאוד-מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי. מסיבה זו רכישת אמצעי עזר שעולים כסף רב הוא בכל מקרה לא אפשרי.
אני חשבתי כי ייתכן ורכישת סכו”ם חד-פעמי או מתכלה במחירים סבירים עשוי להיות הפתרון במצב כזה.
האם אתם מכירים חברות מהן ניתן לרכוש סכו”ם כזה?
בברכה,
אסף בנימיני,
רחוב קוסטה ריקה 115,
כניסה א’-דירה 4,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9662592.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.
נ.ב. 1)אני אדם נכה ומוגבל בניידותי, ואין לי רישיון נהיגה או רכב. לפיכך אני מחפש חברות מהן ניתן להזמין את המוצרים במשלוח עד הבית.
ז. להלן האי.מייל אותו שלחתי
מכתבי אל “jkmonitor.org”.
Yahoo/נשלח
אסף בנימיני <[email protected]>
אל:
יום ג׳, 16 במאי ב-7:07
אל: “jkmonitor.org”.
הנדון: המשכות הליכים.
א.ג.נ.
ביום 12.4.2021 הגעתי יחד עם אבא שלי לסניף בנק לאומי שבשדרות הרצל 106 בשכונת בית הכרם בירושלים לצורך סידורים אישיים.
לפני כניסתנו לסניף אבא שלי החנה את הרכב במקום שלא הפריע כלל לתנועה, ולמשך דקות בודדות בלבד, ובמקום חנייה שהיה מיועד ללקוחות הבנק.
למרות זאת אבא שלי קיבל קנס-ולאחר שהערעור שהגשתי לאגף שירותי החנייה של עיריית ירושלים נדחה על-ידם אבא שלי ביקש להופיע בעניין זה בפני בית המשפט לעניינים מקומיים על-מנת לערער על-כך.
אלא שבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בו התנהל התיק סירב משך תקופה ארוכה לקבוע מועד לדיון-וזאת חרף בקשות חוזרות ונשנות שהופנו אליהם וזאת בשלל תירוצים, שונים ומשונים.
אציין כי לנוכח התנהלות זו של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים הגשתי כנגדם תלונה להנהלת בתי המשפט.
ביום שני, ה-8 למאי 2023 בשעה 11:18 קבלתי שיחת טלפון מהנהלת בתי המשפט, למספר הטלפון הסלולרי שלי 058-6784040. בשיחת טלפון זו, שהגיעה מן המספר 074-7482101 הנציגה שלהם עימה שוחחתי העלתה טענה מוזרה ותמוהה(אינני יודע דבר אודות זהותה של העובדת שלהם ממנה קבלתי שיחת טלפון זו): היא טענה כי בית המשפט לעניינים מקומיים לא יוכל לקבוע דיון כל עוד עיריית ירושלים לא מגישה כנגדי כתב אישום. טענה זו היתה מוזרה ותמוהה משתי סיבות:
1.לא מדובר כאן כלל על כתב אישום אלא על ערעור על דו”ח חנייה-דבר שונה לחלוטין.
2. ביום ראשון, ה-7 למאי 2023 בשעה 15:35 קבלתי מהנהלת בתי המשפט את המסרון הבא:
בקשתך להישפט בגין דוח חניה מס’ 8918884-1 התקבלה והועברה לבית המשפט לעניינים מקומיים. זימון ישלח על ידי מזכירות בית המשפט. האגף לשירותי חניה, עיריית ירושלים.
אני חייב לציין כאן כי אני לא ידעתי לאילו משתי ההודעות הסותרות של הנהלת בתי המשפט היה עליי להאמין.
לבסוף נקבע דיון לתאריך 5 למרץ 2025-קרי: בעוד כשנתיים(דבריי אלו נכתבים ביום שלישי, ה-16 למאי 2023).
בכך בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים מגלה אטימות מוחלטת, וגם מרושעת לנסיבות המקרה: אני אדם נכה וחולה בן 50, ואבא שלי הוא אדם מבוגר בן 82-וספק רב אם אבא שלי אכן יוכל להתייצב לדיון בעוד כשנתיים.
כמו כן, ולנוכח הנסיבות הבאות:
1)אבא שלי החנה את הרכב במקום שלא הפריע כלל לתנועה, ולמשך דקות בודדות בלבד.
2)מקום החנייה בו אבא שלי החנה את הרכב היה מיועד מלכתחילה ללקוחות של הבנק.
3)ככל הנראה הסיבה היחידה למתן הדו”ח היתה התעקשות של פקחי עיריית ירושלים לגרוף רווחים כספיים קלים מן האוכלוסיות המוחלשות ביותר בעיר-סתם כך וללא שום סיבה או צורך אמיתיים.
4)אני אדם נכה וחולה בן 50. אבא שלי הוא אדם מבוגר בן 82. מחלקת החנייה של עיריית ירושלים, בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים וגם הנהלת בתי המשפט סירבו בתוקף להתחשב בכך ולגלות את מידת האנושיות הבסיסית והמתבקשת ביותר. מדובר, כמובן בחובה בסיסית ואלמנטרית של כל אדם באשר הוא.
ולאור נסיבות אלו אני מעוניין לדעת מה ניתן לעשות בכדי להקדים את הדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים לתאריך סביר יותר או להביא לביטולו של הקנס(שעומד כעת על סכום של 375 שקלים) עקב חוסר הסבירות הקיצונית שיש כאן.
ברגשי כבוד,
אסף בנימיני,
רחוב קוסטה ריקה 115,
כניסה א’-דירה 4,
קרית מנחם,
ירושלים, מיקוד: 9662592.
מספרי טלפון: בבית-חסוי עקב הטרדות ותלונה במשטרת ישראל שלא טופלה.
נייד-058-6784040. פקס-077-2700076.
נ.ב. 1)מספר הזהות שלי: 029547403.
2)כתובות האי.מייל שלי: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: [email protected] או: assaffff@protonmail.com או: [email protected] או: [email protected]
3)מספר הטלפון בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בו מתנהל התיק: 02-6297971.
4)כתובת האי.מייל של אבא שלי: [email protected]
ח. אני אדם שחולה בדלקת פרקים פסוריאטית. לאחרונה(אני כותב דבריי אלו ביום שלישי, ה-16 למאי 2023) קבלתי המלצות רבות להתחיל טיפול בתרופות ביולוגיות לטיפול בפסוריאזיס. לכאורה המלצה שמגיעה מרופאים שדואגים לבריאותי ורק רוצים לעזור. אז זהו-שלא בדיוק.
כידוע, לא קיים נכון להיום טיפול שיכול לרפא פסוריאזיס. מחלת הפסוריאזיס אצלי היא ברמת חומרה נמוכה. לתרופות הביולוגיות שניתנות כיום לטיפול בפסוריאזיס כבר אין את תופעות הלוואי הקשות מאוד שהיו להן לפני כ-10 עד 15 שנים(שתופעות הלוואי של התרופות שניתנו אז הגיעו עד לכדי התפתחות מחלות גסטרו-אנטרולוגיות)-אולם גם לתרופות הביולוגיות שניתנות כיום יש תופעות לוואי לא קלות-עד כדי כך שלפני תחילת טיפול בתרופות אלו מפנים מטופלים לבדיקת שחפת סמויה, וזאת משום שנטילת תרופות אלו עשויה במקרים מסוימים לעורר תסמינים של שחפת גם אצל אנשים שהתחסנו.
כמובן שכאשר מדובר באנשים שיש אצלם פסוריאזיס ברמת חומרה גבוהה שיכולה להגיע עד כדי סכנת חיים אין ברירה וחייבים ליטול את הטיפול הזה. לעומת זאת אצלי הפסוריאזיס היא בדרגת חומרה נמוכה ואין אצלי שום הצדקה רפואית לתחילת טיפול בתרופות האלו. מאחר ולפסוריאזיס, נכון להיום אין טיפול שיכול לרפא את המחלה נטילת תרופות ביולוגיות יכולה להביא אצלי להפוגות קצרות מאוד במחלה בלבד ושום דבר מעבר לכך-והשגת תוצאה זמנית זו מבחינה רפואית לא באמת כדאית אצלי-וזאת בהתחשב במחירים הבריאותיים שאני אשלם על הטיפול עצמו(ולא רק תופעות הלוואי הקשות, אלא גם התעסקות בהרבה מאוד בירוקרטיה שתהיה כרוכה בכך).
אני לא רופא או איש מקצוע, ואדגיש כי כל מה שאני כותב כאן נאמר לי על ידי רופאים ואנשי מקצוע עימם התייעצתי-שום דבר כאן הוא לא המצאה שלי.
המסקנה המתבקשת היא כי הסיבה האמיתית שטיפול זה מוצע לי היא כניעה של רופאים וקופות החולים ללחצים של חברות התרופות שמעוניינות למכור תרופות אלו בכמויות גדולות ככל הניתן. כתוצאה מכך תרופות אלו מוצעות גם לאנשים כמוני אצלם אין שום צורך או הצדקה רפואית לנטילתן.
אני ממש לא מעוניין להתחיל טיפול תרופתי שהמרוויחים היחידים ממנו יהיו אנשי העסקים שהם בעלי המניות בחברות תרופות אלו. אני חושב שבמקרים כגון אלו, בהם תרופה מוצעת למטופלים בהסתמך על אינטרס כלכלי ולא צורך רפואי הם מקרים בהם הרופאים חוטאים לתפקידם ולמקצועם. העובדה שקופות החולים במדינת ישראל ועובדיהן נכנעים ללחצים אלו היא דבר חמור מאוד.
הרופאים עצמם, וגם עובדי הקופות כמובן יכחישו טענות אלו וימשיכו לשקר למטופלים להם מוצע טיפול תרופתי מיותר במקרה הטוב-ומזיק במקרה הרע.
כמובן שההתנהלות הזו חוזרת על עצמה גם בהרבה מאוד מקרים אחרים במערכת הבריאות הישראלית-מה שאומר שאנחנו, כציבור מטופלים צריכים לעמוד על המשמר ולבדוק ככל יכולתנו כל מידע רפואי או אחר שנמסר לנו, האזרחים בנושאים הללו.
ט. להלן מספר פוסטים ששיתפתי ברשת החברתית פייסבוק:
1)הרבה פניות נרגשות של הבנקים אלינו:
קו קשוב=קו שבו לא מקשיבים.
בנק הוגן=בנק רמאי של גנבים.
בנק אנושי-בנק שנוהג בלקוחותיו באופן אכזרי ולא אנושי.
חחח…
2)לפי מחקרים שנעשו בתחום של האלימות בספורט, ישנו יחס הפוך בין רמת האלימות במגרש או בזירת ההתמודדות לבין רמת האלימות שמגיעה מן הקהל.
והכוונה: בענפי ספורט בהם יש רמת אלימות גבוהה בזירה עצמה כמו ג’ודו, אגרוף היאבקות או הוקי קרח רק לעתים נדירות יש אלימות שמגיעה מן הקהל.
לעומת זאת בענפי ספורט בהם יש רמת אלימות נמוכה בהרבה בזירה עצמה כמו כדורגל, כדורסל או כדוריד יש באופן יחסי הרבה יותר מקרי אלימות שמקורם בקהל הצופים.
ולפיכך ההצעה היא כי לפני כל משחק כדורגל, כדורסל או כדוריד יקצו כרבע שעה עד 20 דקות בהם יקחו חלק שחקנים של שתי הקבוצות שלאחר מכן יתמודדו במגרש זו מול זו: פרק זמן בו השחקנים יתחרו בהיאבקות, אגרוף או כל אמנות לחימה אחרת-וכמובן כאשר כל הקהל שיצפה לאחר מכן במשחק עצמו יהיה נוכח.
אולי זה יעזור להיאבק בתופעת האלימות בספורט?
חחח…
3)מספרים על אזור מסוים בו לצורך הנסיעה באוטובוס יש לתת לנהג כל פעם ביצה קשה-וזאת במקום כרטיס נסיעה או תשלום של כסף.
באחד הימים, לתדהמת הנהג באחד הקווים ולתדהמת כל ציבור הנוסעים עולה אדם לאוטובוס עם תרנגולת חיה.
הנהג משתומם ושואל את הנוסע: “מה זה? תגיד לי-אתה השתגעת היום?”.
הנוסע משיב: “לא, אני לא השתגעתי. משלמים על נסיעה בביצה-אז אולי תמורת התרנגולת שהבאתי אקבל כרטיס חופשי-חודשי”.
חחח…
4)משפחה בדואית שלא יודעת איך להשתמש בברזים מגיעה לבית מלון.
האישה הבדואית מגיעה כל יום לחדר עם כד מלא מים לשימוש היומיומי.
באחד הימים היא מגיעה לחדר עם כד ריק-בלי מים.
בעלה של האישה שואל אותה: “למה הכד ריק? למה לא הבאת מים היום?”.
האישה עונה לו: “אני מצטערת, לא יכולתי להביא מים היום. מישהוא יושב על הבאר”.
חחח…
5)מטופל במחלקה פסיכיאטרית פונה לצוות:
“אני צריך עידוד. תעודדו אותי”.
הצוות במחלקה: “תפסיק לבלבל את המח. פה זה מחלקה פסיכיאטרית-לא מחלקת עידוד!!”.
המטופל: “בבקשה. תעודדו אותי. אני באמת צריך עידוד”.
אנשי הצוות הסיעודי במחלקה מתרגזים: “אתה נמצא במחלקה פסיכיאטרית-וטיפול פסיכיאטרי לעולם, אבל לעולם לא יעודד אנשים”. “ועכשיו אנחנו נדגים לך איך עושים אכיפה פסיכיאטרית”.
אנשי הצוות לוקחים את המטופל בכח וקושרים אותו למיטה. תוך כדי כך מזמינים את הרופא הפסיכיאטר התורן.
הצוות למטופל: “נו-מה דעתך עלינו? אנחנו אלופי העולם ויודעי כל-ואתה מאושפז פסיכיאטרי שלא יודע, וגם לעולם לא ידע כלום!!”.
הרופא הפסיכיאטר התורן נכנס לחדר ואומר לצוות הסיעודי: “תדחפו למטופל החוצפן הזה איזו זריקה טובה שהוא לא יוכל לקום מהמיטה חודש שלם-ונראה אותו כמה הוא יהיה מעודד”.
הצוות במחלקה ממלא את בקשתו.
הרופא מסכם: “כל הכבוד לכם. אנחנו לא נצטרך יותר לשמוע את זיבולי השכל של פגוע-הנפש המסריח והנודניק הזה. איזה מטופל חוצפן-פויה”.
6)הועד האולימפי הבינלאומי מחליט על ייסוד תחרות חדשה: אליפות העולם בנהיגה בלתי שגרתית, פרועה ופורצת גבולות.
מי יהיו נציגיה של ישראל לתחרות? יש המלצות?
חחח….
7)דרושים פוליטיקאים ישראלים, לצורך ייצוג המדינה באולימפיאדת אומרי הקללות הבינלאומית לפוליטיקאים שנוסדה על-ידי הועד האולימפי הבינלאומי.
תנאי הסף להגשת מועמדות:
1. השתתפות, ואמירת מגוון קללות לפחות ב-4 הפגנות או פרובוקציות(יש לצרף סירטונים מתאימים).
2. פוליטיקאים שבעברם נעצרו על-ידי המשטרה-יתרון.
3. לפחות 10 פעמים בהן הורחקו הפוליטיקאי/ת מועדות הכנסת. פינוי אלים מועדות על-ידי הסדרנים-יתרון.
4. הרשעות בפרשיות שחיתות יעלו באופן משמעותי את סיכויי המועמד/ת.
5. ניהל/ה משפט דיבה שנמשך שנתיים לפחות.
פניות מפוליטיקאים מנומסים או תרבותיים לא תענינה.
מי יהיו נציגיה של ישראל לאולימפיאדה הזו? האם יש סיכוי למדליות?
חחח…
8)והפעם סיפור דמיוני לחלוטין-אבל לא מצחיק כלל וכלל:
אדם בן 55 ששרוי במצוקה כלכלית וחברתית קשה מקבל הצעה לפיצויים בסך 10 מיליון שקלים מאנשים שהתעללו בו תוך הפעלת אלימות פיסית ונפשית קשה שנים רבות לפני כן-בהיתו נער צעיר בן 13. יש לציין כי יכולתם של אנשים אלו להעביר את הכסף ברורה ומוכחת.
אלא שהאיש שלפנינו מקבל החלטה תמוהה ולא מובנת לסרב לקבל את הפיצוי-ובמקביל לסרב בתוקף לקיים עם המציעים דיאלוג כלשהוא, וכן מסרב בתוקף לת להם הסברים כלשהם-ומנתק להם את כל שיחות הטלפון שהם יוזמים בנסיון לשוחח עימו כל כך.
אכן, לכאורה החלטה תמוהה-ואפילו מטופשת.
אולם במחשבה שנייה לא בטוח שאכן כך הם פני הדברים. כי הרי מהי מטרתם(ובמקרה כזה השקופה למדי) של מציעי הפיצויים? המטרה היא להגיע למצב בו האדם יוכל לנקות את מצפונו מבלי ללמוד לקחים כלשהם-תוך שהאדם מסגל לעצמו דפוס חשיבה שאומר: “טוב-אני את הפיצויים שלי שילמתי, ועשיתי מה שיכולתי בכדי לתקן את הדברים. עשיתי את המקסימום שיכולתי בהתחשב בנסיבות העניין”. בדיוק את המחשבות המנחמות והמרפאות האלו של האדם שפגע הסירוב לקחת את הפיצויים מנסה למנוע. בנוסף הסירוב לקיים דיאלוג כלשהוא יתרום להעברת המסר, כי הפיצוי הכספי בלבד, כשלעצמו לא יוכל לפתור בעיות כאלו.
רק סירוב מוחלט ובלתי מתפשר לקבל מעין “שוחד מוסרי”כזה יוכל להעביר את המסר של מי שנפגע מן ההתעללות החמורה ויוכל להביא לסיכוי כלשהוא לכך שחשבון נפש אמיתי אכן ייעשה. חשבון נפש אמיתי-ולא מן הפה ולחוץ בלבד. לצורך כך תהיה חשיבות רבה לנדודי השינה, העצבנות, הזיכרונות הקשים(בתקווה שאלו אכן יתעוררו) של האחראים לעוול-ושום סכום של כסף לעולם לא יוכל להוות לכך תחליף.
כמובן שהחלטה כזו היא על גבול הלא אנושית, וגם קשה מאוד לביצוע ברמה המעשית-אבל במקרה כזה זו האפשרות האחרונה בהחלט של מי שנפגע להעביר את המסר הכל כך חיוני הזה.
כך אני רואה את הדברים.
9)נהג עובר צומת באור אדום.
כעבור כמה מטרים נוספים של נסיעה הוא פוגש ניידת משטרה ונאלץ לעצור בצד הכביש. השוטר ניגש לרכב שלו, ונותן לו דו”ח עם קנס על העבירה.
השוטר: “אתה עברת כעת באור אדום-זה הקנס שמגיע לך”.
הנהג: “מה פתאום-אני לא עברתי באור אדום”.
בשלב זה של השיחה אישתו של הנהג, שישבה לידו ברכב מתערבת ואומרת: “איך אתה יכול לטעון שלא עברת באור אדום-כרגע ראיתי אותך עושה זאת!!”.
השוטר שומע את דבריה ואומר לנהג: “אתה יודע מה? הפעם אני מוותר לך. אתה-ברגע זה כבר קבלת את העונש שלך…”.
חחח…
10)
Rotem Peer מרגישה מאוכזבת.
היום השתתפתי בועדת הבריאות בכנסת שדנה בזמני ההמתנה המטורפים לקבלת טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי.
אנשים מתאבדים כי לא מקבלים טיפול בזמן!!
פסיכולוג בשירות הציבורי מקבל 45 שקלים לשעה. אחרי כל כך הרבה שנים שהם למדו, למה שהם ירצו לעבוד במערכת הזאת?
התוצאה היא חודשים של המתנה לטיפול ולעיתים גם שנה ושנה וחצי.
כיום יש 5,000 פסיכולוגים בשירות הציבורי שאמורים לטפל ב-400,000 מתמודדי נפש (ואולי יותר).
פסיכולוג אחד על כל 1,000 תלמידים.
הפסיכיאטריה במשבר עמוק. אין פסיכיאטרים.
אנשים נאלצים לשלם אלפי שקלים לשעה לפסיכיאטרים פרטיים או במקרה הרע, להתאבד.
שיפוצים….
משכורות עתק….
והכל קורס.
היום זה הילד של ההוא, מחר זה הילד שלכם.
עמותת לנפ”ש – לוחמי נפש פועלים לשינוי
Tal Bergman Levy
11)סיפור(ככל הנראה אמיתי) ששמעתי לאחרונה:
כמה ימים לאחר סיומה של מלחמת ששת הימים קבוצת חיילים ישראלים נכנסו לעיר יריחו למשימה כלשהיא(לא ידוע מה היתה אותה משימה-ייתכן מאוד ומדובר במידע מסווג שאסור בפרסום גם כיום).
היה זה אחד מימי הקיץ החמים-ובאותו יום שרר שרב. בעוד החיילים הולכים באחד מרחובות העיר הם ראו מולם נער פלסטיני צעיר שעסק במכירת קרח לעוברים ושבים.
אחד מן החיילים פנה אל אותו נער פלסטיני ושאל אותו כמה עליו לשלם בכדי לקנות קוביית קרח. אלא שעוד לפני שמכירה זו יצאה אל הפועל הגיע למקום מפקדם של אותם חיילים. המפקד בעט באותו נער פלסטיני והרחיק אותו מהמקום בכח-וגם לקח לו את כל קוביות הקרח שהוא רצה למכור מבלי לשלם דבר-כך סתם וללא שוםן סיבה, ומבלי שכלל היתה התגרות כלשהיא קודמת מצידו של אותו נער פלסטיני.
אותו מפקד(שזהותו אינה ידועה) אף נזף לאחר מכן בחייליו על שהתכוונו לשלם לאותו נער פלסטיני-וטענתו היתה כי החיילים הישראלים, שזה עתה ניצחו במלחמה לא צריכים לשלם לתושבי העיר יריחו, שקודם לכן גרו בארץ אויב שום דבר על שום סחורה.
איזו בושה…
אציין כי אינני יודע אם המקרה דווח לגורמים כלשהם ואם אותו מפקד או מי מחייליו, שלא מחו בפניו על התנהגותו הגסה וערלת הלב, נתנו את הדין בשלב כלשהוא על התנהגותם הבהמית.
פשוט חרפה…
12)במשק חקלאי של מדינה מסוימת הגיעו למסקנה כי בעיתות מלחמה תנובת החלב של הפרות במשק גבוהה בהרבה מאשר בעיתות שלום.
לפיכך, כל אימת שמנהלי המחלבה רוצים להגדיל את מכירותיהם ורווחיהם הכספיים הם מנסים ליצור קשר עם האויב שמעבר לגבול, ומסבירים להם שירי של טילים הוא טוב לעסקים…
חחח…
13)לפי סקרים שנעשו, הזמן הממוצע שעובר מרגע שמטופל או חולה מגיע למרפאה ומתחיל לתאר בפני הרופא מהי לדעתו הבעיה ממנה הוא סובל ועד שהרופא קוטע את דבריו בגסות או בחוסר סבלנות הוא 18 שניות.
לפיכך יהיה עליי, בהגיעי למרפאות ובהיותי מודע למצב זה לתכנן את הדברים כך שאדבר בפני הרופא 18 שניות לכל היותר.
משימה זו קשה מאוד עבור אנשים כמוני שבגלל מחלתם או מצבם מדברים לעתים לאט מן הרגיל-אבל איאלץ להתאמן ולהתרגל. לא תהיה ברירה. רמת הקשב של הרופאים בעייתית-ולהתרשמותי הם נחושים להותיר את המצב על כנו וחלילה לא להביא לשיפור כלשהוא.
אופס… אני כותב כאן כבר הרבה יותר מ-18 שניות… אני שוקל לדאוג בקשר לכך….
חחח…
י. רעיון למיזם עליו חשבתי:
כידוע, בבתים בהם מתגוררים אנשים ישנם לעתים חרקים ו/או מזיקים שונים שבכדי להדבירם ישנו צורך בשימוש בחומרי הדברה שלעתים יכולים להיות מסוכנים גם לבני אדם.
כתוצאה מכך קורה לעתים שבמשך כמה שעות, וכל עוד חומרי ההדברה עושים את פעולתם לא ניתן לשהות פיסית בדירה או במבנה.
אלא שלעתים ישנם אנשים שמסיבות שונות לא יכולים לעזוב את בדירתם בגלל היעדרו של מקום חלופי בו הם יכולים להיות בשעות הללו.
לפיכך הרעיון הוא הקמה של מעין רשת חברתית שמטרתה תהיה “לשדך” בין אנשים שצריכים לעזוב את דירתם למשך כמה שעות כל עוד חומרי ההדברה פעילים ואין להם מקום אחר או דירה אחרת לבין אנשים אחרים שיהיו מוכנים לארח אותם למשך פרק זמן זה.
יא. קישורים שלי:
2) “יודעת-מרכז מידע בנושא נשים ומגדר“(בשפות עברית, אנגלית וערבית).
4) קבלת מנויים ליוטיוב באופן אוטומטי
6) תנועת נשים למען נשים לזכויות אדם בינלאומיות
8) אתר האינטרנט pcloud.com לאחסון ושיתוף קבצים
9) אתר אינטרנט שמפרסם חדשות טובות
10) רשת gymboree.com
11) psychobunny.com-רשת למכירת בגדי גברים וילדים
12) אתר להזמנת יינות באופן ישיר
13) ashops.co.il-שירות להקמת חנויות וירטואליות
– מצאתם טעות? ספרו לי על כך –
